הקדמה
1. אומנם השעה מאוחרת (19:00 לערך), ואנו עתה לאחר יום ארוך של שמיעת טענות, אך מאחר ומדובר בעניין שמשפיע על קבוצה רבה של אוהדים, והצדדים הנמצאים בפניי רוצים שיינתן פסק דין כמה שיותר מהר, אתן את פסק הדין עתה, ואקריא אותו לפרוטוקול המוקלט.
2. לאחר שהפרוטוקול המוקלט יפוענח ויודפס, אעבור על הנוסח המודפס של חברת ההקלטה, ואבצע שינויים קוסמטיים וניסוחיים. מבחינת המועד לערעור או המועד לביצוע, המסמך אשר יחייב הוא נוסח פסק הדין החתום והמלוטש שיישלח לצדדים על ידי מזכירות בית המשפט בעוד מספר ימים, לאחר שיגיע הנוסח המוקלט, אשר יתוקן, כאמור.
נוסח זה של פסק הדין, הוא הניסוח המחייב והתקף של פסק הדין.
רקע
3. הצדדים הנמצאים לפניי מחולקים לשני מחנות: מחנה אחד הוא מחנה ויקטור יונה (המבקש בה"פ 5145/06 ); המחנה השני הוא מר יוסף סאסי ושלוש קבוצות של תאגידים הנמצאים בשליטתו ובניהולו (המשיבים בתיק הנ"ל), כאשר לכל אורך הדיונים גם פה, גם בפני כבוד השופט בעז אוקון, וגם בפני הבוררים, הם הופיעו בקבוצה אחת, ששמה "סאסי".
אומנם, בניירות שהובאו בפניי התעוררה השאלה מה מהותה או מה תפקידה של חברה פלונית או חברה אלמונית, במסגרת התאגידים אשר בשליטת סאסי, אבל לצורך העניין שלפנינו, גם בדיונים בעל פה בפניי היום, קבוצת סאסי הוגדרה כקבוצה, אשר כוללת את מר סאסי אישית ואת התאגידים המוזכרים בכל בקשה שהוגשה בפניי, כולל הבקשות שהם נשוא הדיון בתיקים אלה.
4. המחלוקות בין הצדדים, דהיינו: מר ויקטור יונה, מצד אחד, ומר סאסי והתאגידים הנ"ל, מצד שני, החלו על בסיס הסכם משנת 1996, שבו נקבע כי מר ויקטור יונה ייכנס לקבוצת הפועל ירושלים כמנהל. כמו כן נקבע באותו הסכם, כי אם במשך שנה שהוזכרה באותו הסכם יצליח ויקטור יונה להביא לאיזון כספי, כי אז יקבל ויקטור יונה 50% מן הבעלות של הקבוצה. עורך הדין צבי שילה, בא כוחו של ויקטור יונה, הגדיר זאת כ"בונוס".
הסכם זה כונה על ידי הבורר ועל ידי בית המשפט בהליכים קודמים בשם הסכם 96, דהיינו: הסכם שנחתם בשנת 1996, וכך אף אני מתייחס אליו.
5. לאחר שהתגלו מחלוקות בין ויקטור יונה ויוסף סאסי, חתמו הצדדים ביום 28.3.03 על הסכם שמופיע כנספח א לתצהירו של מר ויקטור יונה במסגרת ה"פ 6034/07 (כנראה שזה גם תצהיר שנועד לשמש תמיכה לבקשות נוספות).
הסכם זה מיום 28 מרץ 2003, הוא הסכם הבוררות, שבו נקבע כי הבורר יהיה השופט בדימוס צבי כהן, או השופט בדימוס יעקב בצלאל. לסוף, השופט שבדימוס שכיהן כבורר בשנת 2003 היה השופט בדימוס יעקב בצלאל.
6. הבורר, השופט בדימוס יעקב בצלאל, נתן פסק הדין ביום 22.6.03 (כתוב 02, וכנראה שזה טעות בהדפסה, שכן כולם מסכימים משדובר ב-03), ושם נקבע בסיום פסק הבוררות, כך:
"
התוצאה: הבורר קובע שהבעלות על קבוצת הכדורגל המנוהלת על ידי חברת קבוצת הספורט הירושלמית כדורגל בע"מ, ועמותת כדור הרגל הירושלמי מיסודה של חברת ס.א.ד.ר היא בידי מר ויקטור יונה לבדו. על קבוצת הניהול לעשות את כל הנחוץ על מנת להעביר את הבעלות לקבוצת הכדור הרגל בכל המוסדות הקשורים לניהולה של הקבוצה, לרבות התאחדות לכדורגל, וכן להשיב לויקטור את זכות החתימה על חשבונות הקבוצה בכל בנק או מוסד כספי.
על ויקטור יונה לשאת בכל התחייבויותיו הכספיות והאחרות כלפי קבוצת הכדורגל וכלפי יוסי סאסי, כפי שמצאו ביטוי בהסכם הניהול משנת 96.
מר יוסי סאסי זכאי לדרוש קיום חיובי ויקטור כלפי בתביעה נפרדת, שבה יפרט את תביעותיו כלפי ויקטור יונה הנובעים מהוראות הסכם הניהול מ-96 ".
כמו כן, נקבע באותו פסק כי הוצאות הבוררות יהיו לחובת יוסי סאסי.
7. כאשר הגיע פסק דין הנ"ל של הבורר, השופט בדימוס יעקב בצלאל, לבית המשפט המחוזי, דן בתיק כב' השופט בועז אוקון, כתוארו אז. בפסק דין ארוך שניתן ביום טו' חשון תשס"ד (10.11.2003) בהמרצות פתיחה 2261/03 ו-2209/03, ו-בש"א 3158/03, הגיע כב' השופט אוקון למסקנה כי הבקשה לאישור פסק הבורר נדחית, ואף הבקשה לביטול פסק הבורר נדחית.
מהו הטעם לקביעה כפולה זו?
השופט אוקון, בפסק דין ארוך, המשתרע על שמונה עשרה עמודים, קובע כי מדובר בהחלטת ביניים ולא בפסק בורר, וזאת עקב העובדה כי הבורר לא הכריע בכל המחלוקות שהיו בפניו. לכן, לא ניתן לכנות את המסמך שיצא תחת ידו של הבורר, השופט בדימוס יעקב בצלאל (על אף שכותרתו היתה "פסק בורר"), כפסק בורר, על פי מהותו ותוכנו.